זה לא קמפיין

מה שקורה בימים אלו, זה לא קמפיין למילקי, גם לא לברלין.
ברלין היא סמל לזה שחיים במציאות טובה יותר אפשריים.
מילקי מראה לנו, שיש כאן מדיניות שבה עושק הציבור הוא בסדר, כל עוד הטייקונים מרוצים משורות הרווח שלהם.
גם אם מפמפמים לנו בתקשורת אחרת. מילקי. מילקי. ברלין. ברלין.

אז מה שקורה כאן, מה שבעצם באמת על סדר היום, אלו התקוות שלנו, החיים שאנחנו מבקשים, שמגיעים לנו… וזה לא משהו שהתקשורת תחליט מתי להעלות ובטח לא מתי להוריד מסדר היום כי נוח לה.

אנחנו צריכים להיזהר מהתקשורת שתכריז על ניצחון כי מחיר המילקי ירד בשקל, או מוצרים נכנסו לפיקוח, קמה וועדה וכד'. אנחנו חכמים יותר.
אנחנו צריכים לדעת שאם אנחנו באמת רוצים שינוי, זה לא יסתיים עוד יום- יומיים או שבוע שבועיים.אנחנו מבקשים ומגיעה לנו מדינה בה אנחנו האזרחים יכולים לחיות בכבוד. וזה לוקח זמן. רק *אנחנו* נחליט מתי סיימנו, לא התקשורת.
השליטה בסדר היום צריכה להיות שלנו, אסור שנשאיר לתקשורת ההון את ההגה.

איך עושים את זה?
===========
אנחנו צריכים ללמוד לסנן ספינים, לא להאמין להבטחות של פוליטיקאים או מפלגות פוליטיות (חדשות או ישנות, גם כדאי לבדוק מי מממן אותם), ולהסתכל רק על עשייה, רק על שיפור קונקרטי בחיינו.
אנחנו לא נסכים על הכל בדרך, הלו? בעמנו אנחנו חיים.
אבל כדאי שנשקיע מחשבה באיך ממשיכים לצעוד לכוון טוב יותר, דמוקרטי יותר, שוויוני יותר עם המחלוקות.

סיכומון:
=====
זו דרך ארוכה, יהיו בה כל מיני גלים (הצלחות, כשלונות), סיבוכים ומחלוקות… ככה זה כששואפים לשינוי מהותי ולא קוסמטי… מה שלא יהיה… תשתפו, תכתבו על מה מציק לכם, תצטרפו ליוזמות חברתיות, תיזמו, תגיעו לכנס "עולים מברלין", תעשו מה שנכון לכם… אבל תעזרו להשאיר את הנושא החברתי על סדר היום, ושוב, אל תאמינו להכרזות של התקשורת, לניסיונות הפרד ומשול, להבטחות של פוליטיקאים… זה לא על מילקי, קוטג', דיור (אם כי זה מתקרב), מעבר למדינה אחרת… זה על התקוות והעתיד שלנו. זה פחות קליט. אבל זו האמת.

מקווה שהמסר יגיע לכמה שיותר אנשים, ובמילים אחרות, מוזמנים לשתף

|רונית הורוביץ

צדק חברתי - חדר המצב

//

 

מודעות פרסומת