דיקטטורה זה כאן : 

 

העובדות :

 

1. מוסדות המשטר של מדינה דמוקרטית, נוסדים מתוך תהליך בו שותפה החברה כולה, ולאחר שגובשה הסכמה חברתית כוללת המשתקפת בחוקה. כאן הוקמו מוסדות המשטר בידי קבוצת מיעוט, וללא כל תהליך בירור וגיבוש ערכים ועקרונות מוסכמים בין הקהילות השונות ושיקופם בחוקה.

 

 

 

2. בהכרזת המדינה שלהם, הם התחייבו שתכונן חוקה עד ליום 1.10.48. הם כמובן שיקרו.

 

 

 

 

3. לאחר שכבר הקימו מוסדות משטר (כנסת וממשלה) בהכרעה לא דמוקרטית, העניקו לכנסת את הסמכות לכונן חוקה.

 

 

 

4. תפקידה של חוקה להגן על ההסכמה החברתית שגובשה (שלב שהם דילגו עליו כאן) מפני הכנסת (הגוף שהם נתנו לו את הסמכות לכונן חוקה). במילים אחרות, הם נתנו למחלה (מחוקק) לייצר את החיסון (חוקה).

 

 

 

5. הם החליטו שהכנסת (המחלה) תכונן את החוקה בפרקים, ולא במסמך אחד כולל שמשקף הסכמה חברתית רחבה. כל פרק בחוקה ייקרא בפיהם ״חוקי יסוד״.

 

 

 

6. לאחר 65 שנים, ובאופן די טבעי, הם כוננו ״חוקי יסוד״ שנועדו להבטיח את מוסדות המשטר (חוק יסוד הממשלה, הכנסת וכו׳) ובוודאי לא להגן על האדם מפני המשטר.

 

 

 

7. בשנת 1992 נקבעו שני ״חוקי יסוד״. אחד מהם נוגע לאזרח (חופש העיסוק) והשני נוגע לאדם (כבוד האדם וחירותו).

 

 

 

8. ייעודם של ״חוקי היסוד״, מעצם היותם פרקים בחוקה, להבטיח שהמשטר (הממשלה, הכנסת ושאר רשויות השלטון), לא יורשו לפגוע בזכויות יסוד, שהם שלנו מעצם היותנו בני אדם. להגן על האדם מפני המחוקק.

 

 

 

9. אז מה שהם עשו, זה לקבוע שאכן האדם יהיה מוגן מפני חוקים פוגעניים מדי של הכנסת באמצעות מנגנון פיקוח וביקורת (״פסקת ההגבלה״ היא המכשיר ובית המשפט הוא המפקח).

 

 

 

10. אבל, אבל, אבל, הם קבעו שכל החוקים שהכנסת כבר חוקקה עד אז (חוק העונשין, הוצאה לפועל, חוזים, נזיקין, סדר דין פלילי, מעצרים ועוד אלף ואחת חוקי היומיום שלנו) לא יעמדו בסכנת ביטול, אפילו הם פוגעים בזכויות היסוד שלנו. הם כינו זאת ״שמירת דינים״, כאשר בפועל מדובר בשמירת הדיכוי.

 

 

 

11. למה ? זה כתוב בעיקר הסעיף 4 לעיל.

 

 

 

התוצאות :

 

 

1. אפסות האדם מול המשטר בכל זירה אפשרית. ״אין מה לעשות״, כהלך הנפש הנפוץ ביותר בארץ. ייאוש מוחלט מכל אפשרות לשינוי ממשי.

 

 

 

2. מאבק מתמיד בין הקהילות השונות. מכיוון שרק קהילה אחת (הציונות החילונית מאירופה) הקימה את מוסדות המשטר, מתקיים מאבק מתמיד בין הקהילות, על הנתח שכל אחת תטרוף מתוך העוגה. מכיוון שהמשטר לא נוסד מתוך הסכמה חברתית, כל זרם חש בצורך לריב על מקומו במרחב הצר שנותר לאחר שהוקמו כבר המוסדות. מוסדות משטר, שבאופן טבעי שיקפו ומשקפים את האידיאולוגיה של אותה קבוצת מיעוט.

 

 

 

3. על הקמת מוסדות המשטר שלא מתוך תהליך דמוקרטי – הם בחרו להגן. להגן על העיוות, ואף להחריפו עם השנים. עד שכיום, רק מיעוט קטנטן, מבין את המשמעות מרחיקת הלכת על חיי היומיום שלנו מכך. ספרי האזרחות שלהם תומכים בעיוות, אז גם הילדים נדפקים בפגם של ״חוסר הכרה״. ספרי האזרחות שלהם לא מלמדים שמשמעות מהלך הייסוד והחלטות ההמשך שנלוו לו, הם בפועל, גניבת הזכויות שלהם. כל ההוויה החברתית (כלכלה, תקשורת ורשויות השלטון), הנשלטת בידי מיעוט, תומכת בעיוות.

 

 

 

4. הנצחת מציאות שבה קבוצת מיעוט נהנית ממירב משאבי הארץ, עוד חלק המשתף איתה פעולה נהנה מהפירורים ורוב יושבי הארץ חיים בחידלון גמור. מודרים ומשועבדים.

 

המסקנות :
1. חוזה חברתי חדש למען ייסוד משטר חיים חדש בידי כל בני האדם והקהילות החיות בארץ הזאת. להתחיל מבראשית.
לילת מנדט הכנסת לכונן חוקה או חוקי יסוד.

 

3. שלילה עקרונית, מנטלית ותבונית, של סמכות המשטר על החיים שלנו, שהרי סמכות זאת נגנבה בידי מיעוט, ולא נוסדה בידי הרוב.

 

4. התנגדות. עד כמה שאפשר, התנגדות. לא התנגדות אלימה כלפי אדם כלשהו. אבל התנגדות לעצם הסמכות עד כמה שניתן.

 

5. מאמץ עיקש לייצר קשר עם קהילות שונות, מתוך שאיפה להניע תהליך של יצירת חוזה חברתי חדש, אחר. למען ייסוד משטר אחר. לא תיקון המשטר הקיים, אלא ייסוד משטר אחר.

 

6. באופן אישי, אני אוסיף גם תפילה.
7. והעיקר, לא לפחד כלל.
* יש בוודאי עוד עובדות, תוצאות ומסקנות. אלה עיקרן.

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10200645732934269

מודעות פרסומת