הקדמה .. הפוסטים שתראו כאן הם של רחל מילקוב . תושבת תל אביב שהפכה 

להיות מחוסרת דיור ( בגלל השכירות היקרה ,אינה יכולה לשלם עוד )



היא גרה במאהל ארלוזורוב שבמרכז ת"א ( לית תחנת רכבת מרכז )



תראו מה היא כותבת ומצלמת  – פוסטים מהשעה האחרונה 



Rachel Milkov's photo.

האימפריה מכה שנית, ולפני הבחירות אפילו ביתר עוצמה. בכל הגסות בכל הבוטות.

לפני יותר מחודש כתבתי לכם "מעשה בצביעות ירוקה" – איך משקיעים חצי מיליון
ש"ח בלהעביר עץ כמה עשרות מטרים ממקומו ולעומת זאת אין 20 אלף ש"ח לקיים
הבטחה לתקן לוח חשמל – דבר שהוא קריטי לקיומם של חסרי הדיור במאהל.
כתבנו,
צילמנו, העלינו ראיונות ואתם הזדעזעתם, סימנתם לייקים, אמרתם בנימוס "לא
יפה!"… נטפל בזה אח"כ… ועכשיו, היום בבוקר, בדיוק לפני הבחירות עליית
מדרגה: עובדי הקבלן ששכרה עירייה מעיפים אנשים, אוהלים, עושים כטוב בעיניהם
– כי מישהו בטוח שאין לו אופוזיציה אמיתית שתשמיע קול זעקה רמה, שכולם
נרדמו/מפחדים/מדחיקים/אטומים/אדישים – העיקר שאתם תמשיכו לשתוק ותמשיכו לתת לו כוח, הרי לכם יש בית ובכם לא יפגעו…
עד ש… 

פוסט  נוסףRachel Milkov

זה
מתחמם לקראת הבחירות…. העץ ה"קדוש" מככב שנית בדרמה: ממש עכשיו מזיזים
שוב את הגדר. מגדילים את שטח העבודות בגן כדי שהקבלן יוכל שוב לאמץ את העץ
היקרלחיקו. אז מה אם באו כמה פועלים ובגסות הזיזו אוהלים וציוד אישי של
אנשים? – כידוע לאלו שגרים באוהלים אין צלם אנוש… הם רק מכשול, אשפה
שצריך לפנותה, לא אנשים שאפשר לדבר איתם, לתאם אם יש מקרה חרום… כידוע –
זו מדיניות.
 וגם
  • Rachel Milkovדיווחנו,
    צילמנו, התרענו – והם ממשיכים – ביתר חוצפה. מוחקים אנשים – לפני בחירות,
    לפני מתן פס"ד בעליון – החליפות תפורות מזמן. הם בטוחים שהמשחק מכור. ואתם
    שותקים בהסכמה? מי ששותק עכשיו שלא יתעורר בעוד שבוע ויגמגם לא ידעתי….

 

וגם
הנה עוד
חורף מתקרב. לא מאמינה שאני עדיין כאן… הגעתי לגן, לפני כ-9 חודשים המומה
מעצם המצב שאליו נקלעתי לראשונה בחיי
– לגור בחוץ ובלי שום ניסיון בשדאות,
אפילו אוהל לא ידעתי איך בונים, בוודאי לא אוהל כזה שיש לו רק גג ולא
קירות ורצפה…. אנשים טובים עברו וניסו לעזור אך לא הצליחו לבד, התייאשו
והלכו. גם אני התייאשתי. ואז נחלצו החברים לעזרתי ויום אחד באו כולם יחד,
באוירה טובה, כל אחד עשה משהו והביחד הזה של עבודת צוות היה כמו קסם ובזכותו שרדתי את כל החורף.

ועדיין האוהל עומד עד עצם היום הזה בזכותכם, אנשים יקרים. עכשיו הוא אינו
כל כך יציב ועלול לקרוס – אוהלים צריכים תחזוקה שוטפת ואני רק אשה אחת לא
צעירה ולא חזקה פיסית. והנה שוב חורף מתקרב… למתוח חבלים צריך כמה גברים
חסונים – ביחד. שכביץ פתח אירוע והזמין אנשים למחר (יום שלישי) אחה"צ כי
ברור לכולם, שרק ה"ביחד" יכול לעזור.
ולא רק לי. יש כאן עוד אנשים
שזקוקים לעזרה לצורך הישרדות בחורף שיעריכו מאד כל עזרה שהיא. תראו אם יש
לכם אפשרות להביא קרשים ארוכים, מסמרים, פטיש, משהו לסתימת חורים בברזנט,
סככות או יריעות ניילון גדולות (גם וילונות אמבטיה יכולים להועיל), גזייה
לבישול וכיו"ב… והרבה מצב רוח טוב. הקפה עלינו, באהבה ותודה.

מודעות פרסומת